התערוכה 'דשא הנייר - שירים על ציורים, שירים שהם ציורים', שמוצגת בגלריה של משכנות שאננים לרגל פסטיבל המשוררים הבין-לאומי, תעסוק במפגש בין שירה לציור מן הכיוון הפחות מקובל: בעוד שמפגש כזה נחווה, בדרך-כלל, מנקודת המבט של הצייר המצייר, או מאייר בהשראת טקסט, הרי כאן יועמד במרכז מבטו של המשורר המתבונן בציור וכותב בהשראתו. הניסיון השירי שנאסף כאן מבקש לא סתם למלל את השפה הפלסטית, אלא ללמוד ממנה את אופן מבטה ואופן יחסה לעולם, ולבטאו בשירה. "ככל שכתבתי עליהם, בעקבותיהם, [של הציורים], אומר המשורר ישראל אלירז, מהמשתתפים המרכזיים בתערוכה, "כך הבנתי שגם אני עושה עולם אחר ושונה מהם. ציוריהם היו לי נגיעת-דחיפה לכתיבה. הפלגתי לי מהם ואיתם להלאה".
התערוכה תציג את שיריהם של 10 משוררים ישראלים, וציוריהם של תשעה ציירים ישראליים. כתערוכה יהיה זה ניסיון להעניק מימד ויזואלי לשירה, ולהדגיש את המימד הקליגרפי שלה. קירות הגלריה, נתפסים, לצורך העניין, לא רק כרקע נייטרלי לתליית הציורים, אלא כגיליונות-נייר רחבי-ידיים, המשמשים מצע לכתיבה. בין השירים יהייו גם כאלה שנכתבו על-פי מבנה גרפי ספציפי, וההיבט הויזואלי הוא מרכיב בסיסי בהבנתם.
בתערוכה יוצגו, ככל שיתאפשר, שירים שנכתבו על ציירים נוספים, שאינם ישראלים, וציוריהם אינם ברי-השאלה. אלה יוצגו בתוך ספרים.
משתתפים:
משוררים: ישראל אלירז, ט. כרמי, טוביה ריבנר, אבות ישורון, מאיה בז'רנו, ישראל פנקס, נתן זך, משה דור, אפרת מישורי. וולט וויטמן.
ציירים: יוסף זריצקי, אביגדור סטמצקי, אביגדור אריכא, תמרה ריקמן, ציונה תאג'ר, לודוויג בלום, דגנית ברסט, רפי לביא, יחיאל שמי, יעקב מישורי.
יוצגו מתוך ספרים: חיים סוטין, פול קליי, פיסול מצרי עתיק, פרנצ'סקו קלמנטה, פיטר ברויגל.
טלי תמיר