חזרה לגלריה

הקשיבו !

הרי אם נדלקים הכוכבים –

משמע –יש למי חפץ בכך?

משמע –מן ההכרח הוא

שערב-ערב

מעל לגגות

ידלק לפחות כוכב אחד ?!

                                מתוך הפואימה "ענן במכנסיים",  ולדימיר מאיאקובסקי

הצילומים של הנערים האתיופים הגרים בפנימיית הנוער ויצו-הדסים מדליקים כוכב אחד מידי לחיצה על  הקליק של המצלמה –כוכבים לרגע, גיבורים לשניה, רוקדים מול המצלמה, מדברים אל העדשה, משחקים אתה קרוב-קרוב, עושים פוזה, מנפחים שרירים: אנחנו כאן, למרות שאנחנו מדברים מהשוליים –אנחנו, בכל זאת, כאן.

הם כאן, בתוך החברה הישראלית, מנסים ללכוד ולהפנים את הקודים הפנימיים שלה: ג'סטות של כוח ותוקפנות, אנדרטות גבורה וסמלים ציוניים, אפנת לבוש בסגנון הM.T.V , עם דגש ברור לכיוון מוסיקת הרגאיי ונוסטלגיה לאפריקה השחורה בנוסח בוב הרלי,SNOOP  ו-2PAC מובילי המחאה השחורה נגד הממסד הלבן בארצות הברית. ההכלאה הזאת בין החברה הישראלית לבין השוליים המחתרתיים של החברה האמריקאית הנשתלת בתוך המסורת האתיופית יוצרת מהות חדשה ואחרת שהיא כולה פרי הגאוגרפיה הרב-ממדית של הקיום המקומי. באמצעות המצלמה נותנים הצלמים הצעירים ביטוי למציאות החברתית של הקהילה האתיופית בישראל, קבוצה חברתית שנכסיה התרבותיים והקהילתיים הולכים ונעלמים.

הצילומים המוצגים בתערוכה הם מבחר מתוך פרוייקט ייחודי המשותף ל-20 תלמידים אתיופים בכיתות ז' עד י"ב (גילאים 17-13), ולמורם –הצלם יוסף הוכמן. מה שכונה בראשיתו, בשפה רשמית, "תיעוד בצילום של משפחה אתיופית" הפך לתעודת זהות מרתקת, חושפנית, נאיבית ואותנטית של הנוער האתיופי החי בפנימייה ובני משפחותיהם החיים בכל הארץ: באר-שבע, אשדוד, חדרה, לוד, רמלה, חולון, קרית-מלאכי, טבריה ועפולה. הפרוייקט קבל את חסותו של האגף לאמנויות במנהל לחינוך התיישבותי במשרד החינוך, בהנהלתה של מיכל רז, וזכה למילגה כפולה מהקרן לעידוד יזמות חינוכית. הפרוייקט מספק לתלמידים את המצלמות וציוד הפיתוח וכל אחד מהצלמים אחראי למהלך השלם –מהלחיצה על כפתור המצלמה ועד לפיתוח והדפסה סופית. העמדת המוצר הסופי בתערוכת הגמר מהווה הישג חשוב ומשמעותי לתלמידי הפרוייקט.

טלי תמיר