חזרה לגלריה

התערוכה גיבור מקומי – דמות הערבי בציור הישראלי – עוקבת אחר דיוקנו של הערבי ונוכחותו בציוריהם של אמנים ישראליים משנות העשרים ועד היום ומצביעה עליו כעל דיוקן של גיבור מקומי, הנושא עליו את כל סממני המיתוס: דמות מלאת עוצמה, המתגלה לעין יחד עם נופי הארץ ותושביה, ומתוארת, מצד אחד, כחלק ממרקם חיים יומיומי, ומצד שני, כישות מנותקת מזמן וממקום, המרחפת כרוח עצמאית. התערוכה מבקשת להראות שבניגוד למבט המתעד, הריאליסטי של הצלם הערבי חליל ראאד, המוצג במקביל, המבט הישראלי ספוג במטענים – רומנטיים או פוליטיים – המונע בעדו מלראות את הערבי במציאות חייו.

התערוכה מרחיבה את המבט על דמות הערבי בשנות העשרים והשלושים ומפגישה את ציוריהם הידועים של נחום גוטמן, ראובן רובין ולודביג בלום עם ציוריו הלא-נודעים של הצייר אשר פלדמן, איש רחובות, שפעל במקביל באותן שנים ויצירתו נותרה עלומה. דמויות הערבים, המאכלסים חלק גדול בציוריו של פלדמן הן ישירות ומלאות חיים. דמות הערבי כמעט ונעלמה מן הנוף הקאנוני של האמנות הישראלית למשך כמעט ארבעה עשורים – משנות ה-40 עד שנות ה-80. בתערוכה ניתן לראות הבלחות נדירות של הנושא, כמו, למשל, רישומים מפתיעים מאמצע שנות ה-40 של צייר "אופקים חדשים", מרדכי אריאלי, המתארים בחיוניות רבה דמויות של ערבים בכפריהם. פעם נוספת בולטת תרומתה של רות שלוס שמבטה, חדור התודעה החברתית, הופנה גם בשנים האלה לעבר אזרחיה הערבים של המדינה. משם נעה התערוכה, בדילוגים גדולים (בעיקר בשל מצוקת המקום) לשני העשורים האחרונים, בהם חוזרת דמות הערבי ומפציעה, כשהפעם היא מספרת סיפור אחר: סיפור של כניעה וכיבוש, סיפור של מלחמה והתקוממות, ניסיון לגעת בערבי כתמונת ראי של החברה הישראלית במציאות הבלתי פתורה הנוכחית. התערוכה מוסיפה גם  מבט (מצומצם, אמנם)  של דמות הערבי ומציאות חייו, כפי שהיא מופיעה בעבודתם של ציירים ערבים ישראלים. בעוד שמחמוד קייס מתכתב עם דימויי הערבי משנות העשרים, אחמד כנען מבקש לתאר הווית חיים ערבית עכשווית.

למרות שנוכחות הערבי בשפה החזותית המקומית נעלמת ומופיעה לסירוגין, בכל פעם שהוא מפציע, מתגלה דמות אחרת: דימוי נכסף ומעורר תשוקה, דמון מאיים ומעורר חרדה, ופעם אחרת - פצע מצולק ומדמם, שיקוף של קונפליקט כואב ומתמשך. אך תמיד ולאורך כל השנים דמותו של הערבי בציור הישראלי היא חיונית ורבת-עוצמה ומעידה על היחס המורכב השורר בינה לבין המתבוננים בה: גלגולים חוזרים ונשנים של יחסי אהבה-שנאה, משיכה-רתיעה, אינטימיות וזרות, חמלה וניכור.

טלי תמיר